ז'אבלק צרנויב'ץ' היה מבצר אי באגם סקאדר ליד שפך נהר מוראצ'ה. יש המניחים כי ז'אבלק צרנויב'ץ' נוסד במאה ה-10, אך העדויות הכתובות הראשונות לגביו מגיעות מאמצע המאה ה-15. הוא היה בבעלות משפחת האצולה קרנויהביץ', ומכאן שמו. העיר הפכה לבירה של קרנויהביץ' עד לשנת 1478, כאשר היא נכבשה על ידי העות'מאנים.
ז'אבלק צרנויב'ץ' היה מבצר חזק עם חומות מגן ומגדלים, והוא כלל שער אחד. בתוך העיר היו חוץ מהארמון של קרנויהביץ' גם: כנסיית סנט ג'ורג' (שבמהלך השלטון העות'מאני הפכה למסגד), מבני מגורים וצבאיים, וכן מחסנים וסיסטרנה למי שתייה.
בשנות ה-60 של המאה ה-19, כבשוה הצ'רנגורים את העיר והציתו אותה, ובשנת 1878, בהתאם להחלטת קונגרס ברלין, היא הושבה למונטנגרו.