הר הקודש של זטה

שזורה בחוטים בלתי נראים של ההשגחה והרצון של האל רחום החסד, עשויה מניצוצות אורו הבלתי נברא ואהבתו, צמחה בענווה ובביישנות, כמו פרח הנופר מאגם סקאדר – גן הרוחני הקדוש של ה', שרשרת רוחנית ועטרה של עשר פנינים מנזריות זוהרות – זצקה סווטה גורה (הר הקודש של זטה).
נטועה במישוריה של מדינת זטה העתיקה, על חופי ים סקאדר, פרשה ענפיה הרוחניים, גדלה והתרוממה לגבהי ההרים של החסד האלוהי, והפכה לאחות לאותו הר הקדוש שעל סיני, שם קיבל משה את לוחות הברית מאת העליון, ולאותו הר תבור, שם השתנה בורא-האדם ומושיע העולם, ישוע המשיח, והאיר את שליחיו הנבחרים באורו הבלתי נברא.
נדמה כי ניתן לנו כברכה, כזר פרחים שמימיים הנודפים ניחוח גן עדן,כמו דבורים רוחניות, למהר ממסע ארצי חולף אל עבר המולדת השמימית, אל העיר הנצחית – ירושלים של מעלה, ולהתחיל לחפש את משמעות הקיום האנושי בעומקו.
אלוהים, כאילו רצה במיוחד לנחם את העם באזור הנוצרי העתיק הזה, שהתיישב בעיר סקאדר, באגם סקאדר ובסביבותיו הקרובות והרחוקות כבר במשך 3000 שנה. אך, באגם, כל דבר נראה כאילו הוא נושא את רוח העיר הקדושה ירושלים. לא רק בגלל שמנזרים רבים של הר הקודש זטה היו קשורים לארץ הקודש שבה הלך ופסע אלוהים בעצמו, אלא גם ברוחם, דמיון גיאוגרפי וההיסטוריה העתיקה שלהם.
האגם של סקאדר, בהרבה מובנים, הוא כגליל המונטנגרי, והעיר סקאדר כטבריה המונטנגרית. סקאדר עצמו, רוזאפה העתיקה, קיבל במאה ה-4 את השם סקטאריון על ידי הקיסר קונסטנטין הגדול – שנולד בניש, והוא מסתיר בתוכו סוד עמוק של הר הקודש זטה.
לפי הפירוש, העיר הזו נושאת את שמו של הלגיון הרומאי – המגן, ומרמזת לנו שכאן ובסביבותיה יוקמו מנזרים רבים שיהיו ויישארו מגדליור לאורח החיים הנכון בעולם הזה, ובמיוחד מזיני אמונה אמיתית ודרך חיים אמתית באלוהים, מתפללים על כל העולם ומגני רוחניות של אנושות כולה.
והאמת לא רק זאת. נהר בויאנה כאילו מהווה יורדנים מונטנגרי ייחודי.
כמה איים, חופים וחצאי איים יש כאן? כמה מנזרים נוצריים עתיקים? כמה מסורות שמורות מאז ומתמיד? כמה תפילות וקריאות שלא נשמעו? כמה אנחות ידעות ופחות ידועות…
נזכיר רק חלק מהם.
מנזר סרגיוס ווהכוס הקודשים בשפך בויאנה ששוקם על ידי המלכה ילנה אנז'ו, מנזר המרטירים פרציסטה קראיינסקה, הלברה היפה של ורנינה רסטקו נמאניץ', ומנזר סטרצ'בה גוריצה של האב מקאריוס, ביישה הקסומה של בשקה ממד של אשת אצולה ושל המלכה המבורכת ילנה, בתו של נסיך לזר, מונצ'ניק המכובד, קום הנסתר, כיבוש צלחת פטרוביץ' והוריהם.
זוהי רק דוגמה מתוך המון של הילומים נדירים שכאלה שימים רבים הזריחו והבהבו אנשים רבים.
היא אבן יקרה רוחנית, בוהקת באור אלוהי, שנשארת איתנו עד היום. שמה הוא "הר הקודש של זטה", וגרעין הווייתה, כאשר גם האחרון שבציידי הציד האמיתיים על האגם היה, הוא היה ויהיה תמיד – הוא בלבד, ישוע המשיח, מושיע האנושות.