הכנסייה הוולאחית בצטיניה מוקדשת ללידת מרים הקדושה. לפי האגדה, את אזור צטיניה ישבו הבוגומילים עד המאה ה-14, והכנסייה הראשונית נבנתה בשנת 1450 (מענפי עץ וידוי, מכוסה בבוץ, על ידי רועים וולאחים, במקום שבו כבר היו קיימים קברים אבן עתיקים – סטצ'קי). היא הייתה אחת מהמבנים העתיקים ביותר בצטיניה.
בעת שיפוץ הכנסייה במאה ה-19, נתגלו כ-150 סטצ'קי, אשר (למעט שניים) שולבו ביסודות המורחבים של הכנסייה. מחקרים ארכיאולוגיים הראו כי מתחת לרצפת הכנסייה הנוכחית קיימים שרידים של כנסייה קטנה יותר (שהייתה מצוירת), המתוארכת למאה ה-16 או תחילת המאה ה-17.
המראה הנוכחי של הכנסייה מתוארך למאה ה-17 או תחילת המאה ה-18, עם שיפוצים והרחבה ב-1864. חצר הכנסייה כוללת בית קברות ישן וגדרות עשויות מצינורות רובים (מהמלחמות ב-1858 וב-1876-1878).
לפני הכניסה לכנסייה נמצא סטצ'ק מימי הביניים, מהסוף המאה ה-14 או תחילת המאה ה-15 (לפי האגדה המקומית, כאן נטמנו באג'ו פיבליאנין ואשתו, אך אין ראיות היסטוריות לכך). בכנסייה זו טמונים דמויות מפתח בהיסטוריה של מונטנגרו.